נייר בעולם הזה שווה זהב בעולם הבא
יש את הרגע הזה, שמקום שחלפתם על פניו עשרות פעמים, פתאום מתגלה לכם באור אחר.
עשרות פעמים עברתי ברחוב הזה, דרך המלכה, באיזור שואנג וואן. כאן תמצאו שפע של חנויות מסורתיות, שמוכרות ליחידים ובסיטונאות תבלינים, פירות מיובשים, חיות מיובשות, שלל פטריות, רפואות סיניות, ממתקים, וסחורות נוספות שלא לגמרי ברור מהן.
כדי לתת קצת רקע לסיפור, ולהכניס אתכם לאווירה, אספר לכם שיש כאן מקדשים גדולים וקטנים, המעוטרים בשלל קישוטים בצבעי אדום-בוהק וזהב. מקריבים בהם מנחות לאלים - פירות ופרחים, ומעלים בהם קטורת. המון קטורת.
כשאתם הולכים ברחובות הונג קונג, שימו לב למקדשי-המעט שצצים כמו רקפות בין חגווי הסלע. פתאום פינה מקודשת, מעוטרת קטורת מעלת-עשן ריחני, לפעמים גם פרחים ותפוזים, נחה לה בינות לבניינים הצפופים, באדום-בוהק וזהב, השילוב הכל כך אופייני למקום הזה, לתרבות הזו.
כאן ברחוב המדובר, יש מקבץ חנויות בזו אחר זו, שמוכרות קטורת, סטיפות שמנות של נייר דמוי שטרות כסף, וקישוטים לחגים. תעברו כאן לקראת פברואר - הרחוב צבעוני ומלא קישוטים לראש השנה הסיני, אותו אדום-בוהק וזהב - ובכל שנה חיה אחרת מככבת, בהתאם ללוח השנה.
2019 היא שנת החזיר, 2020 תהיה שנת החולדה.
פעמים רבות עברתי ליד החנויות האלה, פעם או פעמיים אף נכנסתי פנימה, אבל היתה לי תחושה כזו של חרדת-קודש שלא שייכת לי, או לדת ולתרבות שלי, מין זרות כזו לא נעימה. בפנים אפשר למצוא ים של קטורות, מכל מיני סוגים, מינים, ריחות ועוביים, והמון המון חבילות של שטרות מזוייפים מנייר. הקישוטים הצבעוניים התלויים בהמוניהם בחוץ ומתנועעים במשב רוח קל, הסיחו את דעתי מהתחושה הזו, ומבחינתי אלה חנויות לתשמישי קדושה.
ופתאום - בפעם האחרונה שעברתי ליד החנות הזו במין סיבוב-מהיר לפני שחוזרים הביתה, ראיתי מבחר ענק של אביזרי אופנה מנייר זול - נעליים מכל מיני סוגים ומותגים, כולל ניו-באלאנס, תיקים וארנקים של מותגי יוקרה, דגמים של מכוניות פאר ועוד כל דברים שיותר הצחיקו אותי מאשר הלהיבו אותי.
לאחר בירור קצר, הבנתי למה זה לא הלהיב אותי, ולמה החנויות האלה עוררו בי תחושת-זרות לא נעימה..
מסתבר שהתרבות הרווחת בהונג קונג, היא לשרוף דברים שהמת היה שמח שיהיו לו בחיים שלאחר המוות. מכאן סטיפות הכסף השמנות, ושלל אביזרי היוקרה מנייר - כולם מנחה למנוח/ה שזה עתה נפרדו מן העולם הזה, שתתגשם להם בעולם הבא.
בכתבה הזו תמצאו סיפור משעשע על איך אנשי גוצ׳י הסתבכו עם בעלי החנויות האלה, כשדרשו מהם להפסיק לייצר העתקי-נייר של המותג שלהם.
שתזכו לחיים טובים וארוכים, ואם מסקרן אתכם לראות - סימנתי לכם את זה על המפה. זה כרבע שעה הליכה מערבה מסנטרל, או תחנה אחת משם בקו הכחול של ה-MTR. שם התחנה: Shueng Wan.
